62 שנה לאחר שהוקמה, נצרת עילית החליפה שם לנוף הגליל. השם החדש מלמד על העיר כמרכזית בגליל ועל הנוף שנשקף ממנה. הקמתה של נצרת עילית החלה בדצמבר 1956, על פי חזונו של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון אשר כלל את יישוב הגליל ביהודים. העיר, אשר נקראה בתחילה ”קרית נצרת” ורק לאחר מכן ”נצרת עילית” נבנתה כעיירת פיתוח ויושבו בה עולים מארצות שונות. העיר נבנתה ברובה על אדמות שהופקעו מערביי הסביבה, דבר הגורם לחיכוכים. בשנת 1974 הוכרזה נצרת עילית כעיר. עם השנים השתנה אופייה הדמוגרפי של העיר. העלייה מחבר העמים בשנות התשעים הכפילה את אוכלוסיית העיר וכיום היא נחשבת לאחד ממרכזי ”התרבות הרוסית” בישראל. בנוסף, עברו אליה תושבים מהעיר נצרת הסמוכה, והיא הפכה לעיר מעורבת אשר כעשירית מאוכלוסייתה הם ערבים.
בנצרת-עילית חמישה אזורי תעשייה; אזורי התעשייה א’, ב’ ו-ג’, אזור תעשייה הר יונה ואזור התעשייה, ”ציפורית” שמצפון לעיר. כמאה מפעלים שונים ממוקמים ופועלים באזורי התעשייה.
נצרת-עילית, בהיותה עיר מחוז לגליל, משמשת מרכז תעשייה, מסחר ושירותים ליישובי הסביבה. התעשייה מהווה תשתית מרכזית - הן בנפח שהיא תופסת בכלכלת העיר ובחייה והן במיקומה, שכן חלק מאזורי התעשייה, שהוקמו בעבר מחוץ לעיר, נמצאים היום בסמיכות לשכונות מגורים של העיר שגדלה.
בעיר מערכת חינוך מפותחת הגיל הרך: מספר רב של גנים מן הזרם הממלכתי והממכלתי-דתי בי”ס יסודי: 10 בתי ספר ממלכתיים, ממלכתי-דתי. בי”ס תיכון: 2 חטיבות ביניים ושני בתי”ס מקיפים. השכלה גבוהה: בעיר מכללה המשמשת כבית ספר להנדסאים.
רשת המרכזים הקהילתיים בנצרת עילית היא מרכז הפעילות העירונית בתחום החינוך הבלתי פורמלי וניצול שעות הפנאי. הרשת, על שש שלוחותיה, הפרוסות ברחבי העיר, מציעה מגוון רחב של פעילות חוגית, חברתית, קהילתית ותרבותית לתושבי העיר – ילדים, נוער ומבוגרים
